"קסם מיוחד נוצר אצל הקורא/ת לנוכח השירים בספר 'דברי הימים'. אפשר ממש למשש את המילים, לגלגל אותן על הלשון, להרגיש בגוף את המקצב שבו הן מונחות זו ליד זו ויוצרות מנגינה ייחודית. המשוררת מתכתבת בשירים, בין השאר, עם התוהו ובוהו וסיפור הבריאה, עם ההתרחשות בגן עדן, עם הטבע, עם המיתולוגיה היוונית, עם סינדרלה ונעל הזכוכית שלה. יש בשירים געגועים וזעם, הסתכלות אמיצה על הילדות וכאביה, דיאלוג נוקב עם האימהוּת שחוותה ועם האימהוּת שהיא עצמה מעניקה לבנותיה, וגם התבוננות ארס־פואטית על העברית. זו שירה בשלה, ועם זאת רעננה ונועזת. היא אמינה ועוצמתית, אמיצה ומטלטלת, ועל כן ראויה לפרס."
מתוך נימוקי ועדת השיפוט להענקת פרס אקו"ם ע"ש נתן יונתן ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום השירה לספר "דברי הימים"
ראיונות:
- 7.24, ענת שרון בלייס, אחת + 5, כאן 11 לינק
- 6.24, שרון זליקובסקי, קול רמת השרון לינק
- 5.25, ציפי גון גרוס, ספרים רבותי ספרים, גלי צה"ל לינק
- 4.24, ראיון על דברי הימים עם רון נשיאל, במגזין השבת של רשת ב', החל מדקה 14 לינק
- 3.24, ראיון על דברי הימים בשיחות בשישי עם נילי לייבוביץ, החל מדקה 4 לינק
רשימות, ביקורות ומאמרים:
- 3.24, עופרה עופר אורן, דיתי רונן, "דברי הימים": "לא יוצאת לי מהראש" בבלוג "סופרת מילים"
ציטוטים נבחרים מתוך הרשימה:
- "בשירים נחשף סיפור חייה של הילדה הפגועה שממשיכה להתקיים בליבה של האישה הבוגרת, המצליחה כל כך: סיפור של כאב עצום, שהמשוררת משכילה להפוך אותו ליופי מצמית". לינק
***
- 5.24, רן יגיל, גלובס תרבות
ציטוטים נבחרים מתוך הרשימה:
"דיתי רונן מצליחה בספרה החדש ליצור איזון מושלם בין שירה ארצית לשירה רוחנית".
"ספרה החדש "דברי הימים", שעליו זכתה ב-2023 בפרס אקו"ם על שם המשורר והעורך, נתן יונתן, בעילום שם, הוא בעיניי הטוב והבּשל בספריה. רונן רואה את מכלול יצירתה כשירה אחת גדולה, אבל אין ספק בכלל שנשתבחה כמשוררת ברבות השנים. חל בשירתה איזה עידון מקורי המשלב בין גוף לנפש". לינק
***
- 6.24, זיוה שמיר, "גם מיתי וגם אמיתי: סיפור חיים פואטי" אתר מב"ע (מחקרים בספרות עברית)
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:
"ספר-שיריה "דברי הימים" (2024) המם אותי בעושר המבע שלו ובטיב התובנות המשוקעות בו. [-] דיתי רונן היא משוררת מן השורה הראשונה, שכתיבתה ייחודית ואינה דומה לזו של משוררות אחרות".
"הספר נולד כמין אלטרנטיבה נשית למיתוס המקראי – הלאומי והאוניברסלי. [-] הספר כולו – ובמיוחד שירי הפתיחה והחתימה שבּוֹ – מציע אנטומיה של העצמה נשית דרך עיניה של אישה-יוצרת שלמדה להצמיח כנפיים ולהתבונן במציאוּת ממעוף הציפור."
"לפנינו שירה מגביהת-עוּף שהמילה "כנפיים" היא אחת ממילות המפתח לתיאורה ולהבנתה"
" שיריה של דיתי רונן משאירים את הקורא בתחושה אוקסימורונית, שלפניו שיריה של משוררת צנועה ההולכת בגדולות, ואינה מסתפקת ביומיומי ובטריוויאלי."
"דיתי רונן מביאה בשיריה מִטען שונה לגמרי: יש בתוכם גם שירים מיתיים מרקיעי שחקים, גם שירים יום-יומיים שדורכים על קרקע המציאוּת הפשוטה, ואפילו כעין שירי-ילדים "קלים". ואולם, אלה ואלה מעלים סוגיות אינטלקטואליות רחבות ועמוקות. [-] שירי הקובץ [-] מלמדים איך אפשר להרקיע שחקים לאחר הנפילה, ואיך אפשר להפוך את העדר-האהבה לאהבה גדולה. הם מראים איך הכחשה והדחקה יכולים להביא לפעמים לתוצאות מבורכות, ואיך אפשר לִבנות על הריסותיו של בית הרוס, שכל אסמיו ריקים, בית בריא שאסמיו מלאים בר וקולות שמחה של ילדים ושל נכדים."
"סיפור חייה של דיתי רונן הוא היפוך גמור של סיפורה של רחל המשוררת, הנסיכה המרוששת והמיוסרת. סיפורה הוא סיפור של סינדרלה שנעשתה נסיכה, בכוח רצונה וכשרונה."
"דמעות שנתגבשו במהלך השנים ליהלומים".
"מרכיבים אמיתיים כאלה הם מסוג המרכיבים ההופכים ספר שירים "פשוט" לאיתן ירוק-לעד". לינק
***
- 6.24, אלי הירש, מדור תרבות וספרות, מוסף 7 לילות, ידיעות אחרונות
ציטוטים נבחרים מתוך הביקורת:
המשוררת הופכת את תולדותיה מזיכרון אוטוביוגרפי דינמי לזיכרונות החרוטים על לוח או על אבן, לספר מקודש, ל'דברי הימים'.
בקובץ השירים החדש שלה, שהוא ללא ספק הטוב והמשמעותי בספריה, חוזרת דיתי רונן אל התקופה שבה ננטשה בילדותה בבית יתומים. זהו סיפור שבמרכזו כאב גדול, בלתי פתור.
ההיזכרות נותרה תלויה על בלימה, הכרחית ובלתי אפשרית גם יחד. הזיכרון סיפר סיפור קשה מדי, וחוסר האמון של המשוררת בעברה לא נעלם. וכך התהוותה הפואטיקה המיוחדת של המשוררת. יש לומר שהפואטיקה הזאת, המבוססת על הגבהה מיתית, ניכרה כבר בספריה הקודמים, אבל רק בספר החדש היא זוכה להקשר ולצידוק." לינק
***
- 7.24, חגית חוף, פסיכולוגיה עברית
ציטוטים נבחרים מתוך הרשימה:
"לנגד עיננו מצרפת רונן את ימיה לילותיה ושנותיה וחיה אותם מחדש, תוך שהיא צורפת את היגון והאימה שידעה, לחמלה אליה ולאחרים." לינק
***
- 7.24, אברהם בלבן, רשימות תל אביביות, הארץ, מוסף תרבות וספרות
ציטוטים נבחרים מתוך הרשימה:
"משיריו האוטוביוגרפיים של הספר מתברר שטראומה יכולה לשתק ולהטריף את הדעת מצד אחד, ומצד שני היא יכולה ליהפך למקור של כוח ויצירתיות בלתי־פוסקת. הטראומה של רונן, הלם הפרידה מהמשפחה והלם החיכוך עם האמא שאיננה יודעת לאהוב מוצגים במוחשיות רבה בחלקו השני של הספר, אבל חלקו הראשון מתאר בעקיפין את הפיתרון הלא־מודע שמצאה הילדה "היתומה" לחייה: היא מדמה מפגשים יומיים וליליים עם מלאכי שמים ויודעת לשמור לעצמה את המפגשים האלה. היא יודעת שהיא "מלאך בבגדי ילדה", היא מצמחת כנפיים בלילות, ו"באין רואה / אני פורשת אותן,/ ממריאה למחוזותי". איזו שורה נהדרת: גם כשהיא מנסה להיפטר מהכנפיים, "מבעד לשרוולי / קצות נוצותי בולטים".
"כשתתבגר מעט תגיד לעצמה שהיא נשלחה מגבוה לכתוב על המצוקה והסבל האנושיים. המהלך הנפשי המרומז בספר השירים הזה, ירידה לצורך עלייה, נדיר מאוד בשירה העברית." [-] "תחושת הייעוד הרוחני הזה שמרה על הילדה וסללה את דרכה גם בבגרותה, ויעידו משרותיה הבכירות של רונן בעיריית תל אביב ומאוחר יותר במשרד החינוך והתרבות." לינק
***
- 8.24, סיגל זהבי, "הַסָּפֵק – מקום מושבהּ של האמת", בכיוון הרוח לספרות ולתרבות
ציטוטים נבחרים מתוך הרשימה:
"חוויית הקריאה שלי הייתה מיוחדת במינה. לא רציתי להניח את הספר מידיי. קראתי שיר ועוד שיר ועוד. עצרתי פעמים ספורות בלבד, משום שכל שיר, כמו פיסקה נוספת במֶמואר מרתק, העניק לי מידע נוסף, משמעותי, ונקודת מבט מרעננת."
"הספר 'דברי הימים' הוא ניסיון אמיץ של משוררת לחשוף ולהבין מה אירע לה בשנות חייה הראשונות, לדלות פרטים שהוסתרו ממנה ולשאול שאלות, שלא העזה מעולם לשאול. רונן עורכת תחקיר-עומק. מצוידת ברשת ללכידת עובדות, היא מנסה לרדת לחקר האמת, ובו זמנית מודעת לכך שלא ניתן להגיע לאמת." לינק
***
- 9.24, שירי לב ארי, כלכליסט
ציטוטים נבחרים מתוך הסקירה :
"ספר שיריה החדש של דיתי רונן, משוררת ותיקה ומוערכת, נקרא "דברי הימים" (הוצאת אפיק), והוא חושף ברוב יופי וכאב את חומרי חייה של המשוררת. בלשון בשלה ואמיצה היא כותבת על בית ילדותה אשר חרב, על אם נוטשת, על כאבי גדילה בבית יתומים ובין משפחות ובתים מאמצים, על אמהותה כאשה בוגרת, על געגועים ועל השירה עצמה. זהו ספר חשוף ונוגע." לינק
***
- עמוס לויתן, "תיקון דברי הימים", עיתון 77, גיליון 438, אוגוסט-ספטמבר 2024, עמ' 58-61
ציטוטים נבחרים מתוך הרשימה:
"עניינו של "דברי הימים" כשמו: דברי ימי משפחה שעיקרם יחסים טראומטיים אך גם מופלאים, בין אם לבתה בילדותה ובבגרותה. דיתי רונן מבקשת ואף מצליחה, לחולל תיקון בהיסטוריה המשפחתית ואף הכללית. הדבר מושג באמצעות המבנה הכללי של היצירה. החטיבה המרכזית שלה ('מפת דרכים') נתונה בין שני חלקים קצרים, פרולוג ('שש כנפיים לאחת') בשמיים, שבו יורדת נשמת הגיבורה לארץ, ואפילוג ('לחם') גם הוא בשמיים, לאחר ששבה אליהם. תיקון הנעשה בדרך מורכבת מתוך הרחבת הראייה של הגורל האישי לכללי יותר."
"החלק הראשון מדבר על ירידה מן השמיים. החלק השני מדבר על החיים על פני האדמה. החלק השלישי, 'לחם', מדבר על עלייה בחזרה אל השמים." [-] "התזה, מתרחשת בשמיים; האנטי־תזה, מתרחשת בארץ; הסינתזה היא צירוף של השנים במישור גבוה יותר. במישור זה היא עכשיו ישות מיתית, לא אישה רגילה."
"הסינתזה כוללת גם את האם, הסבתא ואת הדורות כולם. [-] הגיבורה השלימה את שליחותה. שליחותה היתה להתנסות בסבל האנושי עלי אדמות ולחולל בו תיקון. [-] ממבט גבוה יותר זהו רצף אחד, ולכן היא ממשיכה ומקיימת את אמה, וכן יעשו בנותיה שלה. היא שבה אל השמיים כאם גדולה, אוקיאנית מכילה. לדעתי זו הכללה נפלאה של חיים וגם הישג שירי נדיר." לינק
סקירות על הספר בפייסבוק:
- 7.24, רחל אליאור
ציטוטים נבחרים מתוך הרשימה:
החלום והשירה, הדמיון הזיכרון, הפיוט והמיסטיקה הארוגים בתיבת התהודה המקראית בעיבוד פרטי ( שתיים כרובים… נשיאי ברכה מלשון נשיאים עננים.. כנף אחד וכנף שנייה ..) מתירים כולם חציית גבולות בין 'מה למעלה, מה למטה, מה לפנים ומה לאחור'.
השאלות העתיקות, מה הוא הרגע שבו מתחילה התודעה? מה הוא הזיכרון הראשון שלנו? המראה הראשון? המילה הראשונה המהדהדת בנו? החלום הראשון הזכור לנו, החוויה הראשונה הקשורה בשאלה מנין באנו? מה קדם לנו? מי רצה בנו ברוח או בבשר? את חלומו של מי מימשנו בבואנו לעולם? או לחילופין מי נטש אותנו בדמיון או במציאות, מי השליך אותנו משמים לארץ? מה משמעות השורש נפל? ׳הנפילים היו בארץ׳, נפילה, הפלה? מפלה?
כל המפלים המילוליים האלה וכל התהומות הכרוכים בהם וכל ההוויות האנדרוגיניות האפשריות ברוח ובבשר מתירים לנו ככותבים וכקוראים לברוא את סיפור הולדתנו מחדש בהקשרים מיתולוגיים שונים ומתירים לנו, כמשוררות וכסופרים, לרחף מעל המעברים בין הוויות מלאכיות לאנושיות, בין מציאויות מדומיינות למציאותיות, זכורות ונשכחות, מיתולוגיות, ריטואליות, מקראיות ושיריות.
[-] המשוררת עוסקת בספר שיריה החדש 'דברי הימים' בשאלה איך התחיל הכול? איך נבראתי? איך נולדתי? למי ומתי ומדוע ואיך? איך הגעתי לעולם והיא מצרפת את עולם הכרובים והמלאכים והנפילים, החורגים מגדרי הזמן האנושי מגדרי ההבחנות האנושיות ומגבולות ההשגה האנושית, לעולם הפרטי של הוודאויות האינדיבידואליות העולות מנבכי הזיכרון, החלום ההשראה והדמיון, ומנבכי הכאבים, האכזבות, הזיכרונות, ההשכחות וההדחקות, המכוננות את סיפור הזהות האינדיבידואלי המורכב בין הנגלה לנעלם, של כל אחד מאיתנו. לכל אדם יש סיפור זהות מורכב מזיכרונות ומשיכחות, מחלומות, מחוויות תשתית, מציפיות ומאכזבות, אולם רק מעטים מאיתנו יודעים לתמלל זאת בשירה פורצת גבולות ההופכת את האינדיבידואלי לאוניברסלי." לינק
***
- 7.24, רחל אליאור
ציטוטים נבחרים מתוך הרשימה:
"בספר השירה החדש, היפה במיוחד, שוזרת המשוררת את עולם האסוציאציות הפרטי מזיכרונות ילדותה עם תיבת התהודה המקראית באופן רב השראה, המסב עליה כילדה צירופים מקראיים על גיבורי סיפורי המעבר המקראיים מארץ לארץ, מתרבות לתרבות, מזיכרון לזיכרון, מקור השראה לשוני, המתיר לה לפרוץ את הגבולות בין הזיכרון האנושי לשיח המלאכי, בין החלום למציאות, בין העבר להווה ובין החלום לשברו ולחבר באופן מקורי ובלתי צפוי, בין הנגלה לנעלם ובין האישי ביותר, הפרטי, הכואב והמצולק, לאוניברסלי האנושי של כל אדם שהיו לו הורים ויש לו ילדים, בשיר קצר ונוקב, העשוי לגעת בלבו של כל אדם ". לינק
***
- 4.24, יעל גור
ציטוטים נבחרים מתוך הרשימה:
"ספר שירים של המשוררת המופלאה והמוכשרת להפליא, דיתי רונן, כלת פרסים רבים על שירתה, חוקרת תיאטרון ומרצה. ולבד מכל אלו היא גם יפהפיה אמיתית.
הספר נוגע ללב, ומרסק אותו, בשורות קצרות ומאופקות מעבירה דר רונן את הכאב של ילדה,לא רצויה שננטשה, את כאב הקרע מהאח היחיד, את כאב אנוכיותה של האם, את הקריאה הנואשת והלא נשמעת לבית, לאהבה, למשפחה.
אין פלא בעיני כי הספר זכה בפרס אקום ליצירה המוגשת בעילום שם." לינק
***
- 3.24, עפרה שלו
ציטוטים נבחרים מתוך הרשימה:
את ספר השירה 'דברי הימים ' של המשוררת דיתי רונן צריך לגמוע בלגימות קטנות, לקחת אויר בין שיר לשיר, להסדיר נשימה. זה ממואר פואטי במובן הטוב, מעין מפת דרכים של הנפש.
המשוררת מתבוננת על חייה במבט על וכמו עושה להם שיקוף רנטגן, מקלפת את העור מבשר ילדותה שכבה אחר שכבה. באצבעות מילותיה היא חופרת בשורשיה, עומדת מול חייה ואלוהיה ללא מורא, טובלת זיכרונות בעסיס מילים.
בשיר 'אדוני' דיתי הילדה מעידה "לפעמים בלילות דיברנו / אדוני ואני".
יש בספר משהו זני, מסע של ניקיון, של ניעור אבק החיים שדבק בה. שוב ושוב היא בוחרת בטוב.
השירים מתכתבים עם סיפור הבריאה במקרא, עם המיתולוגיה היוונית וגם עם סינדרלה.
בשיר 'מפת דרכים' היא כותבת: "מתוך התוהו / נבט בי המבט", בשיר 'שיקוף, סימטריה' היא מסבירה את תהליך היצירה הן של הספר ואולי גם של החיים "נסיבות חיי קיבלו פנים וצורה // חוט לחוט אמת נשזרה.". בשיר 'סיפור' היא מסכמת "שרדתי // בניגוד לרצוני // ואת שרדת בניגוד לרצונך"- יש פה
חדות תובנה. חמשוררת מישירה מבט אמיץ ונוקב על מכאובי הגדילה, מנהלת דיאלוג בין הילדה הבת לילדה האם וגם פה הבחירה ברורה. האימהות שלה תהיה אחרת. [-] זה ספר מרעיד עצמות וחודר לב. חורך מחשבה." לינק
ראיונות:
- 7.24, ענת שרון בלייס, אחת + 5, כאן 11 לינק
- 5.25, ציפי גון גרוס, ספרים רבותי ספרים, גלי צה"ל לינק
- 4.24, ראיון על דברי הימים עם רון נשיאל, במגזין השבת של רשת ב', החל מדקה 14 לינק
- 3.24, ראיון על דברי הימים בשיחות בשישי עם נילי לייבוביץ, החל מדקה 4 לינק
לרכישה:
הקלטת ההשקה בזום – דברי הימים של דיתי רונן 28.10.24 >>
שירים נבחרים:
